"התרגשתי להניח תפילין"

"הנחת התפילין הבוקר הייתה משהו אחר, התרגשתי. הרגשתי שבזכות המצווה הזאת נעשה לי נס", מספר אברהם גולדשמידט שנפצע באורח בינוני בפיגוע דקירה בירושלים.

קרא עוד...

מסירות נפש להניח תפילין

בין צריפי העץ הממלאים את מחנה העבודה בסיביר, התהלך חיים שפירא, נער יהודי פולני יליד העיירה לומז'ה. המלחמה העולמית שפרצה, טלטלה אותו מביתו החם, והביאה אותו לכאן. מרוב נדודים ותלאות, היו לו ימי נערותו בישיבה, לזיכרון רחוק. המזכרת היחידה שנותרה לו מבית אביו, היו זוג התפילין שלו שהסתיר בכיס נסתר בבגדיו, שכן ידע שבמידה ויגלו אותן מפקדי המחנה, יעשקו אוצר יקר זה מידיו.

קרא עוד...

התפילין האבודות

אני משרת באחת היחידות המובחרות של צה"ל, ומקפיד להניח תפילין כל יום. איתי ביחידה משרת חבר בשם ברזני שרק לאחרונה החל גם כן להניח תפילין.
כשיצאנו למלחמה שאל אותי ברזני האם גם למלחמה לוקחים את התפילין?
עניתי לו שבודאי, ואפילו, אמרתי לו, אם לא תצליח להניח את התפילין במלחמה, רק בגלל שלקחת אותם ורצית להניח אותם, זה נחשב כאילו הנחת אותם. אני נפצעתי במלחמה, ופוניתי לבית החולים. ברזני הוצב בתצפית קרוב מאוד לקו האויב. יום אחד מצא ברזני זמן מתאים להניח תפילין. הוא הניח אותם וקרא קריאת שמע.

קרא עוד...

"אלו תפילין שבראש"

מעשה ברבי אליהו, הגאון מווילנא, שהיה יושב בחדרו, עטוף בטלית ומוכתר בתפילין, ועוסק בתורה. שמעו גנבים שיש כסף וזהב בדירתו של הגאון. נכנסו לשם ודרשו מתלמידיו כסף וזהב. אמרו התלמידים: אין לנו לא כסף ולא זהב. הגנבים לא ידעו שיש כאן תורה, לא כסף וזהב. התלמידים התחילו לצעוק. יצא הגאון מחדרו. ראו אותו הגנבים ומייד ברחו. שאלו התלמידים את הגאון: גם אנחנו עטופים בטלית ומוכתרים בתפילין, מדוע לא פחדו הגנבים מאיתנו?! אמר להם: כתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" -  והגמרא דורשת "אלו תפילין שבראש". לא תפילין ש"על הראש" נאמר, אלא תפילין ש"בראש". לא די שיהיו התפילין מונחים על הראש, צריך גם שיהיו מונחים בראש. שלא ישיח דעתו כל זמן שמונחים על ראשו. (חמדת המוסר חלק א`).

התפילין ששרדו את התופת

אדיר עובדיה, חייל הנדסה קרבית, קיבל השבוע צל"ש (ציון לשבח) על תפקודו תחת אש  במבצע "צוק איתן". אדיר סיפר לנו את השתלשלות האירועים. בדיוק סיימנו קורס. עוד לא הספקנו לנוח שמפקד הפלוגה כבר הודיע לנו שאנו יורדים לעזה. עסקנו, במסגרת פעילותנו, בפתיחת צירים, איתור מנהרות ומציאת פירים ומטענים. באחד הימים נשמע לפתע פיצוץ עז.

קרא עוד...

התפילין של ה"אור החיים" הקדוש

ימים לפני פטירתו של ה"אור החיים" הקדוש, הוא קרא לרעייתו ואמר לה שהוא הולך להפטר מהעולם. הוא הפקיד בידה את התפילין שלו ואמר לה שאם היא תהיה במצב כלכלי קשה, היא תוכל למכור אותם כדי לצאת ממצבה הקשה, אבל הזהיר אותה רבנו, שאותו אדם שיקנה ממנה את התפילין, יהיה חייב לנהוג בהם בזהירות רבה, לא להרהר בהם הרהורים בטלים, ולשמור על קדושה יתרה כשיהיו מונחים עליו.

קרא עוד...

בזכות נרתיק של תפילין

הרכבת בה נסע משה התרחקה כבר מהתחנה. בני משפחתו עוד הוסיפו לנפנף בידיהם נפנוף של פרידה, כשדמעות זולגות מעיניהם.

היה זה בתקופת המלחמה שבין צרפת לגרמניה. משה, כמו יהודים רבים שהיו אזרחים בגרמניה, נאלץ לשרת בצבא, ולצאת אל החזית להלחם בצרפת. כל המאמצים שנעשו לשחררו מן השרות לא הצליחו.

קרא עוד...

התפילין שהצילו רבבה

דיוויד מילר הוא איש עסקים יהודי צעיר אשר נאלץ מעת לעת לטוס ברחבי ארה"ב לפגישות עסקים. מלבד תיק המסמכים שלו הוא החזיק צמוד ללב את תיק התפילין שלו העטוף בקטיפה כחולה שעליה רקום שמו באותיות זהב.

באותו יום היה אמור דיוויד לטוס במטוסה של חברת יונייטד ארליינס , טיסה 175 , לפגישה עסקית ממנה היה עתיד להרוויח סכום נכבד של כחצי מליון דולר. שש שעות טיסה הפרידו בינו לבין העסקה.

קרא עוד...

"ניצלתי בזכות מצוות תפילין"

ימים אלה מזכירים לצבי עזריה, אזרח עובד צה"ל תושב רחובות, את הנס הבלתי נתפס שחווה במלחמת שלום הגליל. "אם לא הייתי מניח תפילין", הוא אומר, "לא הייתי חי היום".

"כל בוקר בשעת הנחת תפילין זה חוזר אליי. אני חי בנס. אם לא הייתי מניח תפילין, לא הייתי חי". כך הוא חוזר ואינו מפסיק. צבי עזריה, מרחובות, משחזר את הסיפור שהתרחש בשנת ב- 1982.

קרא עוד...

איש התפילין

אני אחראי על חדר כספות בסניף של בנק. לכאורה, תפקיד משעמם. אני ניגש עם אנשים לכספת, מסובב מפתח, וחוזר לעמדה. והנה… לפני כמה שנים מגיע לסניף קבצן קשיש לבוש בלויים, ומבקש לשכור כספת. מאותו היום, הוא מגיע כל בוקר, שוהה זמן קצר בכספת ויוצא. עם סגירת הסניף היה מגיע שוב. הנחתי שהוא מגיע בסגירה כדי לאחסן את הסכומים שקיבץ במהלך היום, אך מדוע הוא מגיע בבקר?! האם הוא מושך את הכספים שקיבץ אמש?!

קרא עוד...