בדיקת מזוזות

בשלחן ערוך נפסק להלכה שאת קלף המזוזות יש לבדוק פעמיים בשבע שנים (סימן סעיף ). החשש הוא שבעקבות הלחות, הרטיבות, או חום השמש, יתכן שהאותיות נפגעו, דיו "קפץ", והמזוזות נפסלו. מטרת הבדיקה לוודא, אם כן, שכל האותיות שלמות, ולא חל בהם שינוי הפוסל אותם. לשם כך, לאמיתו של דבר, לא דרוש דוקא סופר סת"ם או מגיה מקצועי. עם זאת, על פי רוב נהגו ישראל, למסור את המזוזות לבדיקת מגיה מוסמך, הבקיא בהלכות אלו. לעיתים מתגלה בבדיקה טעות שהיתה במזוזות מאז כתיבתם, ונעלמה מעיני מי שבדק אותם כשהיו חדשות. ואולי גם קרה חלילה, שהן לא נרכשו ממקום מספיק נאמן ומקצועי, שהקפיד בתכלית ההקפדה על כשרותן. בימינו אנו, רוב רובן של המזוזות מונחות במקום שלא חשוף למים ושמש, והן מונחות בדרך כלל גם בתוך בתי מזוזה אטומים היטב, ואף מגולגלות בתוך ניילון. אשר על כן, יש מגדולי הפוסקים, ובראשם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שסברו שאין יותר את החיוב על בדיקתם כפי שהיתה בדורות קודמים. עם זה, יש הסוברים שעדיין החיוב קיים כבעבר. מכל מקום ודאי שאין חיוב לבדוק בתכיפות גדולה יותר, כל שנה, או משהו כעין זה. על פי המוזכר בדברי חכמינו זכרונם לברכה, שהמזוזה שומרת על הבית, נהגו רבים, שבמקרה שיש בבית צרה כזו או אחרת, רחמנא ליצלן, כמחלה, שריפה, פריצה, או משהו אחר חלילה, בודקים את המזוזות. מכל מקום, אין לצפות למצוא במזוזה את סיבת הצרה, או כל רמז אליה. ועיקר הבדיקה והנחת המזוזה בפתח היא לשם המצוה ולא לשם השמירה, שנעשית בדרך אגב למצוה (שלחן ערוך סימן סעיף )