חומרת כתיבת תפילין ומזוזות מכתיבת ספר תורה

ספר התורה עומד במעלת קדושתו מעל הכול. הוא קדוש יותר מהתפילין, שקדושים יותר מן המזוזות. אך למרות לזאת, יש בכתיבת תפילין ומזוזות, חומרה גדולה שאין בכתיבת ספר תורה, דבר שמביא את העיסוק בם ובבדיקתם למקום הרבה יותר רגיש ו"מלחיץ". המדובר הוא על הלכת "כסדרן". כלומר, בתפילין ומזוזות יש חובה לכתוב אותם כסדר שכתובים בתורה, אות אחרי אות. אין אפשרות לכתוב את המאוחר יותר בפסוקי הפרשיה, קודם מה שכתוב לפניו. חובה זו באה לידי ביטוי משמעותי במקרה שנמצאה טעות. לא ניתן לתקן את הטעות, אם כבר נמשכה הכתיבה, אלא אם כן ימחוק את כל מה שנכתב לאחריה, או לפחות יבטל מכל האותיות את צורתן. ואם נכתב שם השם לאחר הטעות, כמובן שיש איסור למחקו, והפרשיה כולה פסולה, ללא אפשרות תיקון, ודינה גניזה. נגביל ונאמר שמדובר דוקא בטעות כזאת הגורמת לאות לאבד את צורתה, ולא בטעות כזאת, שעדיין ניכרת צורת האות. בספר תורה אין את הדין הזה. אין חובה לכתבו כסדר. ניתן לתקן טעות, גם אם המשיך הסופר בכתיבה. הלכה זו מגבירה מאוד את חובת הזהירות, האחריות ויראת השמיים של הסופר, וכמובן גם מצדיקה באופן יחסי את עלותן היקרה יותר באופן יחסי, של התפילין והמזוזות על פני ספר התורה. ברור לכול כמובן שזו הלכה שאינה יכולה להיות נאכפת על ידי אף אחד, כולל המגיה, חוץ מהסופר בעצמו. הלכה זו מחמירה עוד את החובה לדקדק מאוד לרכוש תפילין ומזוזות, אך ורק מסופר הידוע ומוחזק ביראת שמיים.