סיפורים

יום אחד, הסניף סגור בגלל שביתה, והטלפון בביתי מצלצל. על הקו הקבצן והוא מתחנן שאגיע לסניף לפתוח את הכספת. הסברתי את עניין השביתה וסירבתי. לא

עזריה, רב סמל במילואים, בעברו היה עתודאי שלמד לתואר הנדסאי אלקטרוניקה בירושלים, בקרית נוער. "באותם ימים פרצה מלחמת שלום הגליל (1982)" משחזר עזריה. "רוב העתודאים

הוא המתין בטרמינל לאיתות לעלות למטוס. האיתות הגיע, ודיוויד קם ממקומו, כשהוא חמוש בתיק המסמכים בידו השמאלית, ובידו הימנית תיק התפילין. הוא נכנס בזריזות, למנהרה

בטרם עזב את ביתו, עת ארז את חפציו, אחז אביו את נרתיק התפילין שלו ואמר לו: "משה בני, ידוע לכול, מה מצבו של חייל יהודי

ברבות הימים נקלעה הרבנית למצב כלכלי קשה, ומכרה את התפילין לאדם עשיר שקיבל על עצמו לנהוג בהם כפי שציווה בעלה. העשיר עשה כפי שהתחייב, והרגיש

קיבלנו דווח על פגיעה בדחפור של צה"ל. ידענו שאלו חיילים מהגדוד שלנו, לא ידענו מיהם. הצוות שלנו הגיע ראשון לאזור, והתחלנו לפתוח ציר. לפתע, תוך

מעשה ברבי אליהו, הגאון מווילנא, שהיה יושב בחדרו, עטוף בטלית ומוכתר בתפילין, ועוסק בתורה. שמעו גנבים שיש כסף וזהב בדירתו של הגאון. נכנסו לשם ודרשו

חבר אחר מהיחידה ראה אותו, וביקש ממנו רשות להניח את התפילין. זו תהיה לו הפעם הראשונה בחיים שהוא יניח תפילין. ברזני כמובן נתן לו בשמחה.

מדי יום מתעורר הנער ראשון, לפני שהשמש זורחת, וכשאין איש רואה אותו, הוא מניח את התפילין מתחת לשמיכה, וממלמל איתן את תפילת שחרית.שבת אחת, אחר

אברהם מתגורר בביתר עילית, הוא נשוי ואב לארבעה ילדים. ממיטתו בבית החולים הוא מספר: "חזרתי משיעור תורה, בבית כנסת רמב"ן ברובע היהודי, והייתי בדרך לחתונה